תהליך הבנייה שלנו בעצם מכפה עלינו. אנו גרים בשכונה שקטה של צמודיי קרקע, בבית שנבנה לפני קום המדינה. רוב הבתים הישנים הם עם 2.5 חדרים ומתאימים למשפחות קטנות. בחילופיי הדורות שחווינו בשכונה, היורשים מיהרו לממש את הנכסים ודור חדש שנכנס כבר חיפש בתים גדולים יותר. אז החלו סביבנו בניה רוויה, במשך חמש שנים חיינו כאילו באתר בנייה. היינו נורא סובלניים עם הרעש, האבק והשכנים החדשים. אבל ברגע שהתחילה הבנייה הצמודה אלינו כבר ספגנו נזקיים ממשיים. במהלך ההריסה של הבית הצמוד פגעו פיזית בבית שלנו ועשו בו כמה חורים, לאחר מכן בקידוחים ובחפירה של המרתף כל הבית שלנו זז וחטף שבירות וסדקים בכל הקירות. המצב הקשה דחף אותנו לחפש פתרון, אולי למכור אולי לשכור, היינו דיי בשוק בשבועות הראשונים לאחר שזה קרה.
למכור? לא! המקום מצויין ויש לנו כל מה שאנחנו צריכים בסביבה עם הילדים. גם התחתנו בבית הזה, החתונה היתה בחצר עם המשפחה הקרובה. אנחנו אוהבים את המקום ואת העיר.
להשכיר ולשכור? גם לא! אף אחד לא יעבור לכאן, הבית הרוס לגמרי. אין לנו גם את הכסף לשכור, יש משכנתא שרצה כבר מעל 10 שנים.
אז הגענו למסקנה שאין ברירה אלא להכנס לפרויקט הזה. פעם אחת בחיינו נבנה בית תפור למידותינו ודרישותינו.
התלבטויות רבות, נשימה עמוקה ויוצאים לדרך....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה